|
כמו בכל תוכנית גמילה מסמים, ההצלחה משתנה מאדם לאדם.
|
|||
| מה מספרים בוגרי התוכנית | מה מספרות משפחות של בוגרי נרקונון | תשדירי שירות | |
חברה של בוגר נרקונון
טרה ס.
כשפגשתי בפעם הראשונה את החבר שלי, הוא לא לקח קוק או הרואין או סמים קשים. הוא רק שתה ואני הייתי אז בת 21, אתה יודע, הכול היה בסדר ולא ידעתי שהיתה לו בעיה כשפגשתי אותו. ואז ככול שהזמן חלף הוא התחיל להתרחק ממני, רבנו כל הזמן, הרבה.
הוא התחיל להשתמש בהרואין וגיליתי שהוא לקח קוק כל הזמן והיו לו הרבה בעיות שהוא מעולם לא התמודד איתן ומעולם לא טיפל בהן.
היתה לי חברה – החברה הכי טובה שלי מתה כשהייתי בת 15, מסמים. אז היה לי פחד גדול כשגיליתי שג'ף לקח סמים. תמיד חשבתי, אתה יודע, שאותו הדבר הולך לקרות.
חיפשתי בכל מקומות המחבוא שלו והחרמתי את המזרקים או כפיות או כל מה שמצאתי. והייתי מתעמתת איתו על זה.
והוא שיקר ושיקר ושיקר. ובסופו של דבר רבנו ורבנו ורבנו וזו היתה, אם אני זוכרת נכון, זו היתה אחת הפעמים האחרונות שראיתי אותו לפני שהוא בא לנרקונון.
לא יכולתי להסתכל עליו עושה את זה יותר.
הוא סיים את התוכנית. בחג ההודיה באותה שנה נהגתי בדרכי לבית דודתי בדרום ג'רזי, למפגש המשפחתי של חג ההודיה והוא התקשר אליי.
הוא היה אדם שונה לגמרי מהאדם שאיתו דיברתי ארבעה חודשים לפני כן. פשוט שונה לגמרי.
ועכשיו אנחנו מבלים ביחד. אנחנו אף פעם לא רבים, אני מתכוונת, יש לנו ויכוחים קטנים. ולמי אין, אבל לגמרי שונה מאז.
יש לנו חיים ביחד ויש לנו עתיד ביחד. להתחתן, להקים משפחה.
בזכות נרקונון, עכשיו אני יכולה לראות עתיד.
זה מה שאנחנו רוצים. ועכשיו זה אפשרי.
