|
כמו בכל תוכנית גמילה מסמים, ההצלחה משתנה מאדם לאדם.
|
|||
| מה מספרים בוגרי התוכנית | מה מספרות משפחות של בוגרי נרקונון | תשדירי שירות | |
התגברות על אלכוהול
מסיימת של נרקונון
ג'סיקה פ.
לאורך כל ההתבגרות שלי, תמיד היה משהו, בין אם זה היה, וולבוטרין, פקסיל או זולופט, ובין אם זה לקסיפרו, כל דבר, פשוט היה משהו לא בסדר איתי. אז זה הגיע לנקודה בבגרות שלי שכשאמרו לי שיש משהו לא בסדר איתי, כבר לא היה אכפת לי יותר. האלכוהול היה הדבר היחיד שיכול היה לטשטש את הכול.
כשהרגשתי חרדה, זה שחרר אותי מזה. כשהרגשתי דיכאון, זה שחרר אותי מזה. כשהייתי שמחה זה היה משהו חברתי. יכולתי להיות שמחה עם אחרים. כשהייתי עצובה בלילה, אתה יודע, זה היה משהו שהייתי יכולה לעשות. כשהייתי משועממת, יכולתי למצוא כל סיבה לשתות. ופשוט הייתי תקועה. לא היה אכפת לי במי אני פוגעת ובעיקר לא היה אכפת לי שאני פוגעת בעצמי.
במשך כל התהליך כאן בנרקונון, בכל חלק מהתוכנית הזאת למדתי משהו על עצמי לכל אורך הדרך. ולבסוף התחלתי להתאושש ואנשים החלו לגרום לי לצחוק ונעשיתי יותר נינוחה.
נרקונון השיב לי את חיי. הוא נתן לי את הנשמה שלי. הוא החזיר לי את החיוך שלי. הוא נתן לי את הבריאות שלי. הוא החזיר לי את האושר שלי וכל הדברים האלה הם המהות של החיים. זה האיזון בין כל הדברים האלה, יש לך את המשפחה שלך, מערכות היחסים שלך, יצירת זיכרונות, לצאת ולעשות משהו ולהשיג אותו.
וזה נתן לי כל-כך הרבה שאין מילים בפי לתאר את זה, אני לא רוצה לחשוב איפה הייתי היום אם לא הייתי מגיעה לכאן. אז, תודה לנרקונון.
